בלארוס, כרפובליקה עצמאית הופיע על המפה רק ב-1991, ומאז, ניתן לומר, היא ארץ הלא נודעת בלב ליבה של אירופה.
רוסיה הלבנה (בימי הביניים בשם זה נקרא חלק גדול של בלארוס) – שם פיוטי ועדין, המציין את הטוהר (הלבן)
ואת הגבורה האבירית (רוס – מילה שוודית עבור השומרים האישיים או פמליה של מפקד נסיך והמעוות במקצת ע"י הסלבים).
בלארוס צנועה וענווה - ארץ של יערות וחורשות, אלפי נהרות ואגמים, מרחבי שדות וכרי דשא הפתוחים לשמש החמימה.
קסמה – בעדנת הבקר של השמים, באוויר המשכר של יערות האורנים, בקולן העצוב והבוכה של החסידות.
בלארוס, זה לטבול את הידיים באגם הקר, המקושט בקטיפה ירוקה של דשא שופע, להביט אל נחיל הנחל הזורם ביער עצי השדר,
להסתתר מגשם קל תחת חופה של בקתות הכפר, ולשאוף את ריח החציר וערמת העצים להסקה.
עד למלחמת העולם הראשונה הייתה בבלארוס אוכלוסייה יהודית גדולה ובעלת תרבות מפוארת.
בלארוס הייתה ערש התרבות
היהודית הליטאית, ובתחמה פעלו ישיבות מפורסמות, שהגדולה ביניהן הייתה וולוז'ין,
שנחשבה ל"אם הישיבות", והעמידה שורה של ראשי הישיבות והרבנים החשובים ביותר בעולם בזמנם,
ואשר היה בה גם גרעין של השכלה כללית.
בלארוס ממוקמת בדרך "מהוויקינגים ליוונים", פעמים רבות בלארוס הייתה שדה קרב ונתונה במחלוקת בין שכנים מלחמתיים.
המלחמות עקובות מדם לקחו את חייהם של מיליוני בלארוסים.
בלארוס הייתה אחד האזורים הסובייטיים המרכזיים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהכיבוש הנאצי. כרבע מתושביה, יהודים
ולא-יהודים, נספו. בסיום המלחמה הייתה הארץ איי חורבות, ונזקקה לשיקום ממושך על ידי השלטונות.
ההיסטוריה הקנתה לבאלרוסים את תכונותיהם העיקריות - עבודה קשה, סבלנות, שלווה, וחוסר שוביניזם.
בלרוס, מולדתם של גנרלים (תדיאוש קוסטיושקו, הנסיך קונסטנטין אוסטרז'נסקי), אנשי תרבות, ביניהן המוציא
לאור הראשון פרנצסק סקורינה, משכילים - אפרוסיניה פולוצקיה, קיריל טורובסקי וסימון פולוצקי,
המלחין הנסיך מיכאל קוניפאס, סופרים - אדם מיצקביץ ', פיודור דוסטוייבסקי, מקסים בוגדנוביץ ', יאנקה קופלה, יעקוב קולאס.
אישים ציוניים בולטים ילידי בלארוס: חיים ויצמן, מנחם בגין, שמעון פרס, יצחק שמיר, זלמן שזר, דוד רזיאל,
ברל כצנלסון, דוד רמז, אברהם קריניצי, מנחם מנדל אוסישקין, אב"א אחימאיר, יצחק טבנקין, קדיש לוז, אליעזר קפלן,
חיים משה שפירא ועוד רבים אחרים.
בבלארוס נולדו גם מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, הצייר היהודי המפורסם מארק שאגאל, הזמר הישראלי יבגני שפובלוב,
ארקדי דוכין ועוד רבים אחרים.
בלארוס - היא גם ארץ של טירות, כנסיות, ארמונות, גנים ואוצרות היסטוריים. על שטחה של בלארוס נמצאת העיר
Polotsk – בירתה של הנסיכות העתיקה ביותר באירופה, נסיכות Polotsk. Novogrudok (Novogorodok)
הפכה לבירה הראשונה של הדוכסות ליטא.
באלו וגם בערים אחרות נשמרו מבנים מימי הביניים עם מונומנטים ארכיטקטוניים: בקתדרלת סנט סופיה נשתמרו
ציורי קיר ייחודיים מהמאה ה- 11 לספירה. ב- Polotsk, בטירות ב-Novogrudok Kreva, Niasvizh ו Mir, נשתמרו
חפצים רבים. היערות ב-Mir וב- Belozovskoya הוכרו ע"י אונסק"ו כיערות העתיקים ביותר באירופה.
במהלך נסיעה בבלארוס, בהכרח תפגוש את האירוח הלבבי, את הסובלנות, את היכולת להבין ולכבד אמונות
של אנשים אחרים. כשתפנה לאדם בשאלה, מחכה לך חיוך מזמין ורצון לעזור.
נראה כי בלארוס, הנמצאת בלב ליבה של אירופה, האטה את קצב התפתחותה, לעומת מרתון התפתחות של הציוויליזציה במאה ה- 21.
הרפובליקה בלארוס (מקוצר בלארוס) הוקמה ב -1 בינואר 1919. חברה בברית המועצות מ 30 דצמבר 1922.
ב- 27 ביולי 1990 הכריזה על ריבונותה של הרפובליקה.
שטח: 207,600 קמ"ר.
אוכלוסיה: 10,300,000 נפש
שפות: רוסית ובלארוסית
דת: פרובוסלביים, קתוליים,מיעוט יהודי ואסלמי.
האקלים: ממוזג יבשתי
אזור זמן: 2+ GMT.
כניסה למדינה: דרכון תקף ואשרת כניסה
שעות עבודה: חנויות פתוחות 9:00-19:00 בימי חול, שבת 9:00 - עד 18:00. קמעונאים גדולים ה עובדים גם בימי ראשון 10:00-17:00.
מטבע: רובל בלארוסי
חשמל: 220 ואלט , 50 הרץ
נהיגה: נהיגה בצד הימני. בקרת מהירות באמצעות מכ"ם. ילדים מתחת לגיל 12 חייבים להיות במושב האחורי. חגורות בטיחות הם חובה. הגבלת מהירות (קמ"ש): כביש מהיר – 100 , כביש בין-עירוני 90, בערים 60. אלכוהול אסור. נהיגה ע"פ היתרים לאומיים ובינלאומיים.
כרטיסי אשראי: ברוב בתי מלון ומסעדות, חנויות - חלקם עובדים עם ויזה, מאסטרקארד.
ערים מרכזיות:
מינסק
גומל
ויטבסק
מוגילב
גרודנו
ברסט
