מסע אל העבר: סיור לימודי בבלארוס, בלטביה ובאסטוניה
02.07-10.07.2017
פרופ' דוד אסף והסופר חיים באר

יום ראשון, 2 ביולי: תל-אביב – מִינְסְק

נצא בטיסת לילה, סמוך לחצות ונגיע למינסק, בירת בלארוס, בערך בארבע בבוקר. ניסע מיד למלון כדי לנוח כמה שעות ולהתרענן.

יום שני, 3 ביולי: מִינְסְק – חַאטִין – רַדוּשְׁקֶבִיץ – ווֹלוֹזִ'ין – לִידָה

לאחר התארגנות וארוחת בוקר מאוחרת נצא לסיור בעיר. מינסק היא עיר ענקית בת כשני מיליון נפש. בעבר הייתה זו מן הקהילות היהודיות הגדולות ביותר במזרח אירופה ומרכז תרבותי חשוב של שפת היידיש (שאף הייתה שפה רשמית בבלארוס). העיר נהרסה ברובה בימי המלחמה, אך בכל זאת נותרו בה אתרים מעניינים. נבקר בשרידי הגטו, בבית הכנסת הכוראלי המשמש היום תיאטרון אך שרידי הפאר שלו ניכרים עד היום, באנדרטת הזיכרון 'יָמָה' (בּוֹר), בשרידי בית הקברות היהודי וב'מלון פאריס', בו נערכה ב-1902 'ועידת מינסק', שהייתה הפגנת הכוח הגדולה של הציונות ברוסיה. בצהריים ניסע לשרידי הכפר חאטין, כ-60 ק"מ מצפון למינסק. כאן נמצא אתר זיכרון לאומי מונומנטלי המוקדש לציון 185 כפרים שבשנת 1943 נשרפו על יושביהם בידי הנאצים כנקמה על פעילות הפרטיזנים. הסרט הסובייטי המפורסם 'צא וּראה' (1985), בבימויו של אֶלֶם קְלימוֹב, תיעד זוועות אלה. ניסע מערבה ונעבור ברדושקביץ, עיירת הולדתו ומותו בדמי-ימיו של הצייר והמשורר מרדכי צבי מאנֶה, מחבר 'משאת נפשי' ('שֶׁמֶשׁ אָבִיב נָטָה יָמָּה / עַד לִקְצוֹת שָׁמַיִם') – שיר האביב הראשון בשירה העברית החדשה – ונשמע על גורלו הטראגי. נגיע לעיירה וולוז'ין, שם פעלה לאורך כל המאה ה-19 ישיבת 'עץ חיים' המפורסמת שייסד ר' חיים, תלמידו של הגאון מווילנה. ישיבה זו עיצבה את דיוקנו של הלמדן 'הליטאי' ובין תלמידיה היו לימים רבנים ויוצרים חשובים, כמו הרב שמואל מוהליבר, הרב אברהם יצחק קוק, ח"נ ביאליק (כאן כתב את 'אל הציפור') ומ"י ברדיצ'בסקי. נראה את בניין הישיבה, נשמע על תולדותיה ועל ראשיה ונבקר בבית הקברות ששרידיו נותרו בלב שדה פורח. מוולוז'ין ניסע לעיר לידה ובה נלון.

יום שני, 4 ביולי: לִידָה – נוֹבוֹגְרוּדֶק (נוֹבָרְדוֹק) – מִיר – אוּזְדָה – מִינְסְק

בלידה פעלה הישיבה המפורסמת 'תורה ומדע' של הרב יצחק יעקב ריינס, ממייסדי תנועת 'המזרחי'. לאחר טקס זיכרון, שנערוך במקום שבו היה הגטו, ניסע אל נובוגרודק, שבה נולד המשורר הפולני אדם מיצקביץ' ובה הקים בשנת 1896 יוסף יוזל הורביץ ('הסבא מנוברדוק') את ישיבת המוסר המפורסמת שלו, שהפכה מאוחר יותר לרשת ישיבות ברוסיה ובפולין. נבקר במבצר העתיק של העיר ובמוזיאון שמוקדש לבריחה יוצאת דופן של עשרות עובדי כפייה יהודים, דרך מנהרה אל יערות שבסביבה, שם פעלו פרטיזנים ובהם גם ארבעת האחים ביילסקי. נבקר גם במחנה משוחזר של פרטיזנים שהסתתרו במחפורות ('זמליאנקה') ומהן פעלו נגד הגרמנים. ניסע לעיירה מיר, בה נולדו הרופא חיים חיסין, מראשי ביל"ו, והנשיא השלישי זלמן שזר. מיר התפרסמה בישיבה גדולה שהוקמה ב-1815 ופעלה עד השואה. נבקר בארמון משפחת האצילים ראדזיוויל, שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת בינלאומי, בבנייני הישיבה (כיום סניף דואר) ונשמע את סיפור הצלתם של תלמידי הישיבה בימי השואה, שנמלטו דרך אסיה והגיעו ליפן ולשנחאי, ואת סיפורו המפותל של דניאל רופאייזן ('האח דניאל'), שהחל כאן. מכאן ניסע לעיירה הקטנה אוזדה, שבה נולדו הסופרת דבורה בארון והרב משה פיינשטיין. נסייר ברחוב הראשי ובקבר האחים שבשולי העיירה.

יום רביעי, 5 ביולי: מִינְסְק – בּוֹרִיסוֹב – שְׁקְלוֹב – אוּרְשָׁה – לְיָאדִי – וִיטֶבְּסְק

ממינסק נחל את מסענו בחלק המזרחי של בלארוס ואל הפלכים ההיסטוריים של ויטבסק ומוהילב. נעבור בעיר בוריסוב שבסמוך לה התחולל בנובמבר 1812 הקרב הגדול שבו הביסו הרוסים בהנהגת הגנרלים קוטוזוב וּויטגנשטיין את צבא נפוליאון הנסוג, שחצה את נהר בֶּרֶזִינָה מדרום לעיר. מכאן ניסע לשקלוב, שממנה נפתח המאבק המאורגן בחסידות בשנת 1772, עירם של משכילים תורניים שהיו תלמידי הגאון מווילנה (בינים ר' הלל משקלוב אבי משפחת ריבלין). העיר ונופיה תוארו גם ב'אנשי שקלוב', יצירתו הגדולה של בן העיר זלמן שניאור. מכאן נצפין לאורשה, צומת רכבות חשוב ואחת מעריה העתיקות של בלארוס, שבה נולדו דב הוֹז (ממייסדי 'ההגנה') והסופר גרשם שופמן (שכתב עליה את הסיפור 'אורשה'). בניגוד לדימוי ה'מתנגדי' של האזור ניווכח כי אזור זה היה דווקא חסידי. אם הזמן ירשה זאת נבקר בעיירה הקטנה ליאדי, בה פעלו רבי שניאור זלמן, מייסד תנועת חב"ד, וכמה מצאצאיו. על המקום הזה נכתב השיר: 'אם המצב קשה, אם המצב לא טוב / נכתוב מכתב לרבי שבפלך מוגילוב'... לעת ערב נגיע לוויטבסק.

יום חמישי, 6 ביולי: וִיטֶבְּסְק – פּוֹלוֹצְק – לוּזְ'קִי – גְּלוּבּוֹקוֹ – דַּאוּגַּבְפִּילְס (דְּוִוינְסְק)

בבוקר נבקר באתריה היהודיים של העיר הגדולה ויטבסק, מקום שבו פעלו הצדיק מנחם מנדל מוויטבסק (שעלה לארץ ישראל בראש שיירת חסידים ב-1777) והציירים הנודעים יהודה פֶּן ותלמידו מרק שאגאל, שגם הנציח אותה בציוריו. נבקר במוזיאון המוקדש לשאגאל ובבית מגוריו. מכאן נחזור לכיוון מערב. נעבור בפולוצק, מהערים העתיקות והחשובות של בלארוס ונבקר בקתדרלה העתיקה סופיה הקדושה. מכאן נמשיך אל גלובוקו ואל העיירה הזעירה לוז'קי – שני מקומות הקשורים בחיי אליעזר יצחק פרלמן, הוא אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, ומנציחים אותו. נחצה את גבול בלארוס-לטביה, נגיע אל דאוגבפילס, העיר השנייה בגודלה בלטביה, ובה נלון.

יום שישי, 7 ביולי: דַאוּגַּבְפִּילְס – יוּרְמָלָה – רִיגָה

דאוגבפילס ידועה בשמה היהודי דווינסק. כאן פעלו רבנים ידועים (מאיר שמחה הכהן, בעל 'משך חכמה', ויוסף רוזין, המכונה 'הרוגצ'ובר'), וכאן נולדו אישים כמו שלמה מיכוֹאֶלס, אבי תיאטרון יידיש בבריה"מ, שנרצח בהוראת סטאלין. (בבית הולדתו הוצב שלט זיכרון), ושאול מאירוב, לימים אביגור, איש ההגנה ועלייה ב'. יורמלה היא עיירת נופש על חוף הים הבלטי, לא הרחק מריגה. לקראת שבת נגיע לריגה, בירת לטביה.

שבת, 8 ביולי: רִיגָה

ריגה היא הגדולה והיפה בערי הארצות הבלטיות, שישן וחדש משולבים בה. כאן נולדו, בין היתר, ישעיהו ונחמה ליבוביץ, הפילוסוף ישעיהו ברלין והמוזיקאי נחום היימן; כאן, בגטו ריגה, נרצח ב-1941 גדול ההיסטוריונים היהודיים שמעון דובנוב. בימי השואה הייתה ריגה מקום שאליו גורשו אלפי יהודים מגרמניה. כעשרים וחמישה אלף יהודי לטביה נרצחו בידי הגרמנים ועוזריהם המקומיים. ביומיים הקרובים נסייר בעיר ובאתריה הכלליים והיהודיים. נבקר במבנים היסטוריים בעיר העתיקה ובשוק המרכזי, ברחוב אלברטה שבו ריכוז ייחודי של בניינם בסגנון אר-נבו והוא פנינה ארכיטקטונית ייחודית; נאזין לקונצרט צהריים בקתדרלה הגדולה שנבנתה בראשית המאה ה-13; ונסייר בשרידים שנותרו מריגה היהודית, בבית הכנסת שנבנה בראשית המאה הקודמת, בבית הספר היהודי הראשון שנבנה באימפריה הרוסית (והיום משמש את חב"ד) ובגטו.

ראשון, 9 ביולי: ריגה – סלספילס – סִיגוּלְדָה – טאלין

<img width="182" height="121" src="file://%